אקסטרים מייקאובר ישראל – המהפך של משפחת גאשה

"להרוס ולבנות" – אומר עמוס תמם לבני משפחת גאשה בפתח ביתם, ונראה שמדובר על יותר מלבנים וקרשים. כפי שכבר ציינתי בעבר, התכנית אינה מתעסקת בעיצוב, אדריכלות או בניה. מדובר על "הרס" החיים הישנים, ובנייה של חיים חדשים ואפשר גם לומר נוחים יותר. נדמה כי כתיבה של ביקורת עיצוב על תכנית שכזו היא כמעט ולא הוגנת – התכנית לא מכוונת לספק תכנים מקצועיים, לא מתיימרת להצגת "עיצוב השנה" ומתמודדת עם קשיים רבים, המרכזי שבהם הוא ביצוע העבודות ב-5 ימים בלבד. מעבר לזה, התכנית (גם אם מטרתה האמתית היא הרייטינג) בסה"כ חושפת סיפורים מרגשים ועושה טוב לאנשים שמגיע להם, ושלא היינו נחשפים לקיומם ומעשיהם בדרך אחרת. יחד עם זאת, אותן משפחות ממשיכות לגור בבתיהן החדשים והמשופצים גם לאחר כיבוי המצלמות, וניתן דרך התכנית לנתח ולהציג בעיות שונות בתכנון בתים ואת פתרונן. לצורך כך יש להתנתק מהרגש, ולהתמקד בפרטים הטכניים היבשים.

עיצוב פנים טוב מתקיים קודם בזכות תכנון חלל נכון. המטרה היא לקחת חלל קטן, לא נוח, ולהגדיר אותו מחדש כך שיכיל את אותן הפונקציות, או פונקציות רבות יותר, בצורה מרווחת יותר ו"נכונה" יותר.

 IMG_7330

א4

 על מעגל שיחה ומשולש עבודה

בכניסה לבית המשפחה הוצג הסלון – חשוך, קטן ו"לא מזמין". הספה הקטנה והנמוכה צמודה לדלת הכניסה מתחת לחלון, ויוצרת תחושה של הנמכה. המבט מגיע עד לסוף המטבח, מה שמעצים את התחושה של חלל צר וארוך.

Picture7

הקיר מימין לכניסה הוסר והמטבח מוקם מימינו, וכך החלל קיבל תחושה מרווחת יותר. פינת האוכל החדשה מוקמה בצמוד לכניסה, ונוצרה מעין מבואה שמזמינה להמשיך ולהיכנס אל הסלון. ווילון מרצפה עד תקרה שמחליף את הווילון הרומאי הישן מעניק תחושת גובה.

Picture6

לא בטוח כי פינת האוכל מאוד פרקטית – השולחן קטן ואינו מיועד להכיל 6 בני משפחה וכלי אוכל. חלק מהכיסאות עלולים לחסום את הכניסה ונראה כי בתפוסה מלאה יש צורך להזיז את השולחן והכיסאות. אני מקווה כי החצר האחורית מקורה, יש לי תחושה שבני המשפחה יעדיפו לקיים שם את הארוחות המשפחתיות סביב השולחן המלבני הארוך.

בקצה הסלון הוצבה פינת עבודה קטנה שמושכת את העין פנימה, ומשמשת כמחיצה בין החלל הציבורי לפרטי, ו"מקצרת" את המבט כך שהחלל נראה פחות צר וארוך. הספה ה"מרחפת" תורמת אף היא לתחושה המרווחת יותר.

א1(צילומי מסך נענע10)

בתכנון מטבח נכון בהיבט של הנדסת אנוש, יש להתייחס ל"משולש העבודה"; המקרר, הכיור ואזור הבישול.

מבחינה זו אין ספק כי המטבח החדש מהווה שיפור משמעותי, לאחר שבמטבח הישן התנור נמצא בחדר – ואף במפלס – אחר. מעניין מדוע בחרו המתכננים לא למקם קולט אדים מעל הכיריים. כמו כן ניתן היה לנצל את המרווח בין הארונות לתקרה לאחסון נוסף, מה שהיה נותן גם תחושת גובה לחדר. הפסל שמוקם במטבח נהדר, אך עולה השאלה כמה הוא יציב… במטבח יש בדרך כלל תנועה רבה ופריט אמנות מעין זה נראה זר במקומו.

א2

"אתיופי של 2013"

בעיצוב הבית נעשה שילוב מושכל בין המסורת האתיופית לחיים המודרניים בישראל.

Picture3

בחדר ההורים הקיר עוטר בפרט יפה שנראה כאילו מתחבר לסרט העיטור של שמלתה של עפרה. העיטור משתלב מצוין עם דוגמאות האור שנוצרות על הקיר מהמנורות בעלות אהילי התחרה.

א3

Picture1

מפגש חומרים וצבעים נהוג לעשות בחיבור משטחים/קירות פנימי (קעור) ולא חיצוני (קמור) כפי שנעשה בכניסה לחדר.

הצבעוניות של תמונות המפל החוזרות על עצמן שוברת את הצהוב השולט בחדר וטוב שכך, אך הן מתנגשות בעדינות העיטור, ובעיני הן מעט גנריות, ואולי מפספסות את המטרה "להכניס את אתיופיה" לחדר – ייתכן שלא כך בעיני דיירי החדר.  מיקום המיטה בעייתי – מומלץ במידת האפשר לאפשר מעבר משני צדי המיטה לכל אחד מבני הזוג.

שילוב רהיטי העץ (בחדר ההורים ובמשרד) והשימוש בצבעי האדמה מכניסים תחושה כפרית-שורשית לעיצוב.

מפת אתיופיה בה משולבות תמונות בני המשפחה, הפרושה על קיר הסלון, מזכירה באופן יפה (אם לא במרומז) את המסע הארוך שנדרשו לעבור ההורים על מנת להגיע לארץ.

סטיילינג זה עניין של טעם, אני בסה"כ אהבתי מאוד את העיצוב החם והמזמין, שילוב מאוזן בין מסורת ומודרניות.

בנימה אישית, כולנו יכולים ללמוד משהו ממשפחת גאשה בכלל ומרחמים גאשה בפרט, שנותן לכאלו שאין להם, ולא על מנת לקבל הכרה או תמורה, במחיר אישי לא קל, ומתוך ענווה גמורה.

אקסטרים מייקאובר ישראל – בפרקים הקודמים:

מה חשבנו על המהפך של משפחת סעדון>>

מה חשבתי על המהפך של משפחת וספי>>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים